יש תקופות שבהן האמון נסדק.

כתוצאה מהתמודדות עם אובדן, מחלה, שחיקה או בדידות,

או מתחושת איום וחוסר אמון במרחב הציבורי.

כשהאמון נסדק מערך האמונות והאופן שבו תפסנו את המציאות לא מקנה לנו בטחון יותר,

ואי הודאות המתמשך מערער את הביטחון הבסיסי ואת הקרקע עליה אנחנו עומדים.

הראשון לקלוט זאת הוא הגוף הפיזי שחש כיווץ, מתח, דריכות ועייפות עמוקה. לאחר מכן באות המחשבות הטורדניות והפחד.

​

תרגול גופני והכרתי באמצעות יוגה בונה בנו אמון ובטחון בגופנו וביכולותיו. ככל שאנו מבוססים יותר בנוכחות הגופנית ובנשימה, כך אנו מבוססים יותר בהכרתנו, בתחושת המסוגלות ביכולת להתמודד עם מצבי אי ודאות.

 

הלימוד והתרגול הבודהיסטי מבקש להכיר בכך שהמציאות החיצונית מטבעה אינה רציפה ויציבה, מציע לשהות עם הידיעה הזאת, לחפש ולחקור צורת יחס קבועה ובטוחה שניתן לתת בה אמון במציאות המשתנה.